כשהייתי קטנה רציתי להיות הרפתקנית. קראתי ספרי הרפתקאות על ילדים שמטיילים ביער וקראתי על סוד הגן הנעלם וחלמתי גם אני שמאחורי הבית שלי יהיו מרחבים לחקור ולגלות בהם ממלכה שתהיה רק שלי. במקום זה היה את השדה עם החמציצים במקום בניין 5 ברחוב אושה שאז עוד לא נבנה ו"מועדון" במרתף של סבתא שלי באפקה.
מאז חלפו 20 שנה ואיכשהו הגעתי למרחבים שמאחורי הבית של פרנסיס, בחור הודי שחי במשך כמה שנים באותו בית של סבתא שלי באפקה, ושם פגשנו את ג'וי בטסי ואת אנג'ל ואת פרינסיה - הבלבוסטות, שמצד אחד הן ממש כמו כל הילדות שאי פעם פגשתי ומצד שני הן חיות בעולם של הרפתקאות ושל ממלכות משלהן. הן שאלו אם אנחנו רוצים ללכת למים ובהתחלה חשבנו שהטיול הוא לממטרות שבין עצי הקוקוס והבננה והביטל-נאט, אבל אז עברנו את הממטרות והגענו ל"חוף" שלהן שהוא נחל קטן שכשמגיע המונסון הוא שוצף וגועש ופעם ג'וי בטסי כמעט טבעה שם ובפעם אחרת היא הצטננה אחרי ששחתה בו.
הן כולן גרות בכפר קטן ליד קומטה, לא רחוק מהחוף במדינת קרנטקה שבהודו. יש שם ארבעה בתים ובכולם גרים האחים של הדור שירש את האדמה, עם בני ובנות זוגם והילדים והנכדים והגיסים והחותנות. פרינסיה ואנג'ל הכלילו ברשימת האחיות והאחים שלהם פחות או יותר את כל בני המשפחה שעדיין אין להם ילדים משלהם. הן אוהבות לאכול קני סוכר ואת החלק הפנימי של הקוקוס הטרי (שפה המים שלו מתוקים ולא מלוחים כמו בדרך כלל).
והממלכה שלהן יפה ושקטה ויש בה גם מגרש קריקט וגם נחל וגם בתים חדשים בבנייה שלמרות שיש בהם מספיק חדרי שינה בסוף כל יום כולם הולכים לישון ביחד בסלון על מחצלות על הרצפה.
Comments